דניאל בוקס היא אחת הנשים המצחיקות בארץ, ומעט אנשים יודעים על כך.

בניסיונות לפרוץ  היא משדרת בפייסבוק מבזק חדשות שבועי על כל מה שמטומטם, ומדי פעם עדיין זוכה למבטים ננעצים בזכות התפקיד של ב-'אחיות המוצלחות שלי'. 

בפרק נדבר באופן גלוי על המצב של הדור שלנו, ועל הניסיונות של שנינו (דניאל ושלי) לעבור את חומת העורכים והמפיקים ולמצוא את מקומינו בעולם המדיה. מתברר שכשאמרו לנו, בתור ילדים , 'תגשים ותצליח' אף אחד לא הזהיר אותנו שאפילו פניה לא נכונה לאדם הלא נכון - תוכל להכניס אותנו לרשימה שחורה במהירות!

 רובינו מכירים את טל מוסרי מערוץ הילדים, ניקולודיאון וכמובן- חוזה הטאלנט בהבימה.

בראיון תגלו את הסודות המופלאים מאחורי הקלעים של הפסטיגל והקריירה המטאורית:

איזה מחזאי קורא לטל מוסרי 'הבן שלי'?, איזה שיר אירוויזיון עומד מאחורי שיר הפסטיגלים האולטימטיבי?

איזו אקסית משותפת לטל מוסרי וחיים צ'ינוביץ'?

   טל מוסרי מראיין בחצי השנה האחרונה במסגרת 'הסיפור שלי', אבל שום דבר לא הכין אותו לראיון שעבר בקלות ממסך   הטלוויזיה למדף הספרים.    

יותר מכל, תגלו בפרק הקרוב את טל מוסרי שהולך להרצאות של עמוס עוז, מבטל שידור בפעם הראשונה כדי ללכת ללוויה של נעמי שמר, קורא על אלתרמן, ואפילו עומד להיכנס לנעליו של אחד מגדולי שחקני ישראל במחזה קרוב בהבימה.

 

בנימה אישית אספר שהפרק עם טל מוסרי גרם לי להבין איך פועל מנגנון של יצירה כפי שאף אחד לא הסביר לי לפני.

כאות הוקרה, ובתור ניסיון אישי, אצא לשבוע טל מוסרי עם כמה שירים שהפקתי עם חברים בכל מיני צבעים, וכמובן פעם אחת שאני מדבר לעצמי כמו טל מוסרי גם אני אתחיל הכי חזק שלי ומשם אגביר. מבטיח. 

כמו טל מוסרי גם אני אתפוס ראש בהתחלה, אחר כך אסגור חשבון עם ערוץ הילדים ובסוף, ההפתעה הגדולה ביותר. 

 

אוריה שביט הוא אחד האנשים המעניינים ביותר ביוטיוב, כלומר, אלו שהרצאות שלהם מועלות בקביעות
. פרופסור שביט הרצה על המזרח התיכון המשתנה ועל מיתוסים בחברה הישראלית ועל כך תוכלו לקרוא בלינק המצורף.
 באופן מפתיע זו לא הסיבה שלשמה ישבתי עם האדם שהאזנתי לדבריו במשך עשרות אם לא מאות שעות (כולל שידורים חוזרים).
 
הסיבה האמיתית לכך היא  צמד הנובלות בשם בשר שאותן הוציא לאור לאחרונה.
בתור אדם שמתקשה בקריאה כמו שאר המוגלגים (או סאחים נורמטיביים) אני מאזין לספרים ואף חבר בוועדת הרפרטואר של הספריה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה. לוועדה הצעתי את הספר בשר שאותו כתב אוריה שביט. זמן טוב להזכיר את מה שבכל מקרה הייתי מזכיר- אני טבעוני.
 
הספר מתאר מציאות פוסט-אפוקליפטית, אם אפשר להגדיר זאת כך,ובה העולם עובר לתזונה מן המודפס והמהנדס, המשובט  והמתורבת. 
בעולם כזה הפוליטיקה עוברת מימין ושמאל לטבעוני ולצמחוני. 
מה שפעם נחשב לשוליים של השיח הופך לחלק מרכזי מהשיח. תדמיינו לרגע את שמעון ריקלין שמככב בפאנלים חדשותיים דווקא בימים בהם ראש הממשלה מואשם בשוחד. עכשיו תחשבו על מהדורת חדשות שישי הנפתחת בידיעה מרעישה על החוק להגבלת מוצרי חלב, ואחד מחברי הפאנל בכלל מתנגד אפילו לצריכה של דבש.
 
באופן אישי אני בעד שהעולם יהפוך לטבעוני, ואפילו רגוע למראה המטוסים של צבאות בעלות הברית עומדים להפציץ את המשחטות הישנות בעוד אנחנו נוכל להדפיס בבית כנפיים של סנאי או אשכים של טווס. (למה?, כי נוכל לתכנת מחדש את הקוד הגנטי כמו שאני (תכננתי את הפרק הזה עם שתי יחידות במתמטיקה.
 
עם זאת נשאלת השאלה למה אני הייתי מעוניין בכלל שיקדמו ספר בשם בשר שאותו כתב מזרחן והיסטוריון. התשובה היא שאני למדתי את השיעור החשוב ביותר מאותו מזרחן והיסטוריון- דע את האויב. קרא את הספרים שלו. האזן להרצאות שלו ביוטיוב. תדע מה החולשות שלו כדי שבבוא העת תוכל לנצל אותן למען הצרכים שלך.
 
עד שיבוא היום המיוחל בו צבאות הטופו יעמדו מול קלגסי הרוסטביף, ניצלתי מדגם מייצג מהתחמושת שצברתי לשיחת פיוס עם פרופסור אוריה שביט.
אדם שמהרצאות שלא למדתי על קץ ההיסטוריה ועל נהגי מונית סומלים ועל אדגר אלן פו ועל מסגדים באיסלנד ועל האופן שבו בן לאדן הפך את אפגניסטן למדינת מחמד  ואפילו על כך שהרצל היה קצת משעמם.
 
הסתרבות הפרק שיעשה לי שיימינג.
פרופסור שמעון אדף, סופר ועורך ספרות המובילים בישראל, היה האדם הראשון שהסכים להתראיין לפודקאסט. זה קרה לפני חצי שנה, הבנתי שיש לפחות שלושה ספרים של אדף שעוד לא קראתי, ומכיוון שלא מדובר בחומר ספרותי שניתן לעכל בתוך זמן קצר- שמרתי על צריכה מבוקרת של הפרוזה האדפית, לפני שאוכל להזמין אותו לראיון.
 
עוד בטרם ההקלטה קרה דבר משונה שעליו ראוי להרחיב. הזמנתי את שמעון אדף להקלטה בבית אריאלה בחדרי הלימוד הניתנים להזמנה מראש. כשהגעתי לעצמכם גיליתי שהמקום רועש משיפוצים ולא נוכל לקיים את ההקלטה. על-כן אילתרתי לנו במהירות את מרחב היצירה 'שדה',.
לפני ששמתי לב, הבנתי שאני חוטף את אחד מגדולי הספרות של דורנו במונית לעבר הלא נודע.
אחרי שקראתי את מרבית יצירתו של אדף, גם אני זכיתי לחוות סיטואציה שכאילו נכתבה על-ידי שמעון אדף בעצמו.
 
כעת מגיע החלק החשוב- הראיון.
שמעון אדף, בתחילת דרכו היה צעיר מבטיח. היום צעירים בעיקר שומעים הבטחות.
השיחה העברה בין ספרות,  לדת ,למזרחיות ואפילו לעצת זהב בודהיסטית שקיבלתי במתנה.

דבורה נגבי היא עורכת ספרות ותיקה שלימדה שיעורי כתיבה זמן רב לפני שהוציאה את ספר הביכורים שלה. לא ממש ספר אלא ביוגרפיה. לא ממש ביוגרפיה אלא רומן נעורים על פי סיפור חייה של הסופרת  וירגיניה וולף. לא ממש רומן נעורים לפי סיפור חייה של ויריג'ינה וולף אלא רומן בעל פוטנציאל לרומן נעורים.
השאלה הנשאלת היא למה לחפש את ההגדרות דווקא בהקשר של ויריג'ינה וולף, האישה שעשתה קריירה משבירת הגדרות!

 

בפרק מדבר כמובן על ספרות, יפה ונאה. נדבר על כתיבה פמיניסטית, פעם ועכשיו; ונאתר את התאומות למיתוס של ויריג'ינה וולף, שרה אהרונסון וחנה סנש.

 

 

קחו את הפודקאסט  לדרך עם מיטב האפליקציות 

 

 

 

 

 חני נחמיאס היא אחת השחקניות הפוריות ביותר בתעשייה הישראלית, ואולי גם שוברת שיאי גיניס בפוטנציה. מדובר בשחקנית העונתית הרציפה ביותר, שכבר שלושה עשורים מופיעה בחנוכה ומנסה להיגמל משגרת ההצגות השוחקת, אבל לבמה יש רצון משל עצמה. הבמה רוצה את חני נחמיאס.. 

שיא גינס נוסף (שכדאי לברר בדיעווד) קשור לתפקיד של וונדי במחזמר פיטר פן. נחמיאס היא כנראה הוונדי היחידה בהיסטוריה שנעזרה במסוק (לא במהלך ההצגה עצמה אלא בדרך למחזמר 'סאלח שבתי בתל אביב מיד לאחר מכן). 

 בפרק הקרוב חני נחמיאס תיאלץ להתמודד עם מראיין שזוכר עליה פרטים שהיא בעצמה שכחה: מה איחלה לפסל של סדאם חוסיין במוזיאון השעווה? מתי וונדי ופיטר פן עברו לוונציה (ואיך קשורה מיקי קם?), ובעיקר- איזה שיר נוסטלגי עשוי להפוך ללהיט הבא שיקפיץ את מצעד הגאווה בתל אביב!

הסכתרבות, כשתראו את חני נחמיאס על משאית עם נוצות, תזכרו איפה  הכל התחיל. 

עודד קרמר הוא הרבה יותר מאשר לאונרדו דה וינצי מודרני. מדובר באחד האנשים המגוונים ביותר בתחומים השונים ביותר בשנים האחרונות.  מי שהיה כתב ספורט, פיתח  פורמטים וכעת מתמחה בפרסום, שומר על חוט  מקשר בין כל התחנות  השונות 
 
בפרק הקרוב התכנסנו לשיחה על עתיד המדיה וגורל הריאלטי שכבר התחיל להגיע לשלב הבלות. 
 
כמו כן תגלו. איך יוצרים פורמט טלוויזיה ממכר?  
איך ישראל הפכה להיות בתחום הבייסבול התאומה של סן מרינו מעולם האירוויזיון. כמה ג'מייקנים  צריך בשביל לסחוב מזחלת שלג?, איך לעזאזל מסיימים תוכנית שבה כל מילה שנאמרת תיפתח לסיפור חדש ומרתק מקודמו

 אבישי מילשטיין משמש בתור  הדרמטורג של בית לסין כבר חצי יובל. במקביל ביים מחזות בגרמניה, חנך יוצרים צעירים ומבטיחים, לימד סדנאות כתיבה ושינה את פני התיאטרון הישראלי בדרכו המדודה, העקבית, או במילים אחרות- הייקית.

 הפרק יעסוק בדרך שעבר מילשטיין מהאופרה שכתב עם דורי פרנס דרך נקודות חשובות שעבר בחייו המקצועיים.

למאזינים הסבלניים צפויה שיחה קצרה על ספרות גרמנית, ניסיון לנתח את המחזאות הפוסט דרמטית, וגם כמה מילים על אלזה לסקר שילר, אישה של אסכולה אחת, בדיוק כמו מנהלת בית לסין- ציפי פינס.

 למאיזינים חובבי מחזות הזמר צפוי לכם סקופ על ביקור התזמורת בישראל.

 :למאזינים המגיבים בתוכחות, אשיב בהוכחות-   

הטענה של עמוס עוז כי הוא זה שהמציא את המילה 'מתקרנפים'. 

 

בפרק הקרוב נדבר על העבודות המשותפות עם עירד רובינשטיין ובעיקר עם גלעד קמחי (שכיום משמש בתור המנהל האמנותי של הקאמרי).  כיום תיאטרון הקאמרי מוביל בקידום אמנים צעירים, בעיקר מחזאים. 

בשיחה, קורן מספר איך בעצמו צמח תוך עשור מספסל בית הספר לכתיבה של עדנה מזי"א ואבישי מילשטיין לכסא מחזאי הבית של תיאטרון בית ליסין ולאחר מכן- הקאמרי. 

רמז, הסיבה לכך קשורה לסיפורים הביוגרפיים של קורן אותם הוא מפזר בנדיבות בין המחזות אותם הוא כותב.

לאחרונה עלה המחזה 'הנכד' על פי 'העצים מתים זקופים'  מאת  אלחנדרו קאסונה  (1959) שאותו ביים אצל סופי מוסקוביץ.  בראיון נשאל איך זה ליצור אינטרפטציה למשהו שאף אחד לא מכיר את המקור שלו? ומה הקשר בין המחזה 'הנכד-' העוסק בסיפור התחזות שנועד לשמח סבתא בימיה האחרונים, לבין 'רומיאו ואמא' העוסק באותה תמה. 

מה גרם לגור קורן, לכתוב מונולוג לעוזרת  הפיליפינת של הסבתא? , ולמעשה, כיצד ניסו לטשטש את הסממנים הספרדיים של המחזה ולהפוך אותו לכזה שיכל להתרחש גם בישראל?.

דווקא כשעולה מחזה העוסק באובדן זיכרון ושיכחה, קורן, מחזאי הבית של הקאמרי נאבק כדי לכתוב, וחולם תמיד על המחזה הבא (שאולי יעסוק בכלל בכדורסל?). 

הסכתרבות עם גור קורן, הפרק שיסתיים בכעס מבורך!

 אופיר טושה גפלה מציג את עצמו בתור 'סופר הריאליזם הפנימי'. ההגדרה המשונה הזו קשורה לאופן שבו הקוראים והמבקרים תופשים את הספרים שכתב המכילים דרגות שונות של פנטזיה אורבנית ואירועים בעלי נופך של אגדת מוות ואובדן.

בראיון הקרוב יספר אופיר טושה גפלה על הקשר המיוחד שהיה לו עם ענבל פרלמוטר, האהבה לתרבות הבריטית, הקולגה שמעון אדף שפתח לו את הדלת, והעבודה המאומצת הרחק מאור הזרקורים.

 

Load more

Play this podcast on Podbean App