אספניולית? לאדינו? מה זה משנה! העיקר שהדרקונית משבעה ההרים רוצה בעל והיא רוצה אותו מהר!. 

בפרק הקרוב נדרג את עשר הביטיים היצירתיים ביותר בשפה של יהודי הבלקן הישר מתוך מילון המונחים של סבתא לונה.

בפרק התארחה מרגלית טובי, מספרת סיפורים מופלאה (שנולדה בחודש השביעי)

כמו כן בפרק התארחה חני נחמיאס!

 

 

קחו את הפודקאסט העשייריה לדרך עם מיטב האפליקציות 

 

 

 

 

 

 

 בפודקאסט קיצור תולדות הספרות העלתי נקודת מעניינת לגבי פרס נובל:

 הסופרים שזכו בפרסי נובל לספרות,  והספרים הטובים של המאה ה20- שנבחרו על ידי מגזין הטיים, לה מונד, אתר ביקורות הספרים GOOD READ ואפילו האקדמיה הנורבגית.

 

מתברר שאין שום קורולציה או התאמה בין הרשימות. ניתן להבין כי הקהל הרחב יחבב יותר את איין ראנד מאשר את סלימן רושדי. אבל מה לגבי פרסי נובל לספרות שלא הזכירו סופרים כמו  אמיל זולא, הנריק איבסן, ברטולד ברכט, מרק טווין, ג'וזף קונרד, פדריקו גרסיה לורקה, הנרי ג'יימס, חורחה לואיס בורחס, ואפילו ולדימיר נבוקוב!.

מצד שני הפרס הנחשב כל כך ידע בימי חייו לא מעט סקנדלים, ולא אני לא מדבר על פרשת ההטרדות המיניות משנת 2018, אני מדבר על הרי מרטינסון ואיוואר לו-ג'והנסון, שני סופרים שבדיים זוכי הפרס משנת 1974 שבמקרה גם היו חברים בוועדת הבחירה.

 

גם השנה, 2019, הפרס לא משקף שום מדד, וצמד הזוכים לא מוכרים גם לחובבי ספרות מושבעים.

בפרק הקרוב יצאתי לראיין את מיטב אנשי הספרות בארץ באשר לשאל מי הזוכה האישי שלהם בפרס. 

בני ציפר על מישל וולבק

יעל ישראל על מרגרט אטווד

ריקי דסקל על נורית זרחי

 

כמו כן ישתתפו בפרק: עודד וולקשטיין, אורן נהרי,  דנה כספי, אורלי נוי , דינה קטן בן ציון אריק גלסנר ואילת נגב.

 

קריינית הקצף נטלי ריוון

 

מה משותף לברית המילה של ישו, ההגירה של מוחמד, פדיון החובות של נפאל, וכריתת הראש של מלך בורמה?

כולם מסמלים ראשי שנה בדתות ותרבויות שונות. 

בפרק הקרוב נצא בעקבות ראשי השנה בתרבויות שונות וננסה לענות על השאלה המשונה: "ממתי מתחילים לספור?"

 

.בפרק התארחו שי יצחק הלוי, ותמר עילם גינדין מהפודקאסט איראניום מעושר 

הקרב על ירושלים התרחש מדצמבר 1947 עד 18 ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות  1947-48 בארץ ישראל המנדטורית. האוכלוסייה היהודית והערבית בפלסטין המנדטורית .בהמשך צבאות ישראל וירדן נלחמו על השליטה בירושלים.

במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם, ירושלים הייתה אמורה להיות ממוקמת תחת שלטון בינלאומי בתוך קורפוס בודד. עם זאת, לחימה פרצה מייד בעיר בין קבוצות יהודיות וערביות, עם הפצצות והתקפות של שני הצדדים.

החל בפברואר 1948, מיליציה ערבית תחת עבד אל-קאדיר אל-חוסייני חסמה את הדרך מתל אביב לירושלים, ומונעה את אספקה עבור  האוכלוסייה היהודית. המצור  נשבר באמצע אפריל במבצע נחשון ומבצע המכבי.

 בפרק הקרוב, יספר פרופ' מיכאל חנני (סבא שלי), על הימים בהם היה ילד בירושלים. עיר שתושביה היהודים אספו מים בדליים,  התחמקו מצלפים  שהתמקמו על גגות העיר והפכו לפליטים .

באותם הימים, סבא שלי (שהיה בן שבע), חי ללא אב שהוגלה לקניה, ועם אמא חד הורית שנאלצה לפרנס שני ילדים, בעיר שבה התפוצצו מטעני חבלה בקביעות. 

 

 

במשך השנים התכווחו רבים לגבי איבר ספציפי שקיים או לא קיים אצל בנות הים. עם זאת, בשנה האחרונה הדיונים סביב בת הים מתייחסים לאיבר אחר, גדול בהרבה- העור שלה. ליתר דיוק- צבע העור שלה.

 

 

 

לאחר שחברת דיסני הודיעה על צילומי 'בת הים הקטנה' עם שחקנית כהת עור, לא פסקו הדיונים באשר ללגיטימציה ה-'היסטורית' לבת ים שאינה לבנה. בפרק הקרוב, אראיין את אריאלה גויכמן ברגר על ההיסטוריה של בת הים הקטנה, וביחד נצלול לעבר עולם הפולקלור והאופנה של האגדה המפורסמת שכתב האנס כריסטיאן אנדרסן.

 

 

 

http://timeless-hemlines.blogspot.com/-לבלוג של אריאלה

לדף הפייסבוק

https://www.facebook.com/Timeless-Hemlines-Fashion-History-139020252883714 

 

 

 
 
 

 

במשך השנים התכווחו רבים לגבי איבר ספציפי שקיים או לא קיים אצל בנות הים. עם זאת, בשנה האחרונה הדיונים סביב בת הים מתייחסים לאיבר אחר, גדול בהרבה- העור שלה. ליתר דיוק- צבע העור שלה.

 

 

 

לאחר שחברת דיסני הודיעה על צילומי 'בת הים הקטנה' עם שחקנית כהת עור, לא פסקו הדיונים באשר ללגיטימציה ה-'היסטורית' לבת ים שאינה לבנה. בפרק הקרוב, אראיין את אריאלה גויכמן ברגר על ההיסטוריה של בת הים הקטנה, וביחד נצלול לעבר עולם הפולקלור והאופנה של האגדה המפורסמת שכתב האנס כריסטיאן אנדרסן.

 

 

 

http://timeless-hemlines.blogspot.com/-לבלוג של אריאלה

לדף הפייסבוק

https://www.facebook.com/Timeless-Hemlines-Fashion-History-139020252883714 

 

 

בפרק שהוקלט לרגל תשעה באב, ראיינתי את סבא שלי- מוריס דיעי (שאני קרוי על שמו) אודות התקופה בה היה אסיר במחנה העבודה ביזרטה בטוניס.

סבא שלי (בן למעלה ממאה שנים) היה יתום שנדד ברחבי תוניס במשך ילדותו, בקושי למד בחדר אבל הפך ללמד גדול המומחה ברזי הקבלה. 

כאשר היה (בערך) בן עשרים נלקח לשירות עבור הצבא הנאצי במחנה העבודה ביזרטה.

 

במחנה האסירים חולקו לקבוצות עבודה, שנוהלו על־ידי  הגרסה התוניסאית לקפאו-׳קאדרים׳ יהודים — ראשי- קבוצות, בעירץ  תורגמנים ורופאים.

בביזרטה הפועלים הועסקו 14 שעות ביממה ונענשו בחומרה על כל הפרת סדר.. מי שניסה לברוח הסתכן בהוצאה להורג.  עם זאת, ההפצצות התכופות  של בעלות הברית, גרמו לנאצים להעלים עין מהתקנות החמורות, ולבלות זמן רב יותר במקלטים.

שיחה עם פרופ' מיכאל (מיכה) חנני (סבא שלי). בפרק נעסוק בהיסטוריה של המשפחה שלנו בפרט (וחיי היהודים בכלל) בשטח שנקרא היום פולין בתחילת המאה ה-20 .

 

 

לפני שישים שנה סבא שלי גילה שהוא אשכנזי. לא היו לו ציציות או קפוטה ובכל זאת הוא כונה בשם שעד אותו הזמן ניתן לחרדים (והשימוש בביטוי כלפי כל יוצאי מזרח אירופה הוא שגוי).

הזהות האשכנזית, שטעטלית, כמעט לא לקחה חלק בתהליך עיצוב הזהות של מיכאל ושל בני דורו, הילדים שנולדו עם המדינה. המאכלים, המנהגים, המוזיקה והתרבות הפולנית "אשכנזית"- נשכחו עם בואם של החלוצים לארץ.

בפרק נבחן את ההיסטוריה המוזרה של חיי היהודים בפולין, הכמיהה לערים הגדולות כמו סנקט-פטרסבורג, ומערכת ההשכלה הרחבה בעברית ובפולנית.

מעל לכל בפרק בולט ההיעדר, זכרונות חשוכי ריחות וגעגועים, נופים נטולי אידיש ובורשט. בשיחה עם מיכה ניסינו לשחזר מעט מהמידע על אותו דור כרות-שורשים שהקים את מדינת ישראל.

פרק ראשון ב- הִסְכַתָּוֹלְדוֹת על אנשים שחיו את ההיסטוריה. 

Load more