הסכתרבות- פודקאסטים בהגשת מור דיעי חנני

דבורה נגבי היא עורכת ספרות ותיקה שלימדה שיעורי כתיבה זמן רב לפני שהוציאה את ספר הביכורים שלה. לא ממש ספר אלא ביוגרפיה. לא ממש ביוגרפיה אלא רומן נעורים על פי סיפור חייה של הסופרת  וירגיניה וולף. לא ממש רומן נעורים לפי סיפור חייה של ויריג'ינה וולף אלא רומן בעל פוטנציאל לרומן נעורים.
השאלה הנשאלת היא למה לחפש את ההגדרות דווקא בהקשר של ויריג'ינה וולף, האישה שעשתה קריירה משבירת הגדרות!

בפרק מדבר כמובן על ספרות, יפה ונאה. נדבר על כתיבה פמיניסטית, פעם ועכשיו; ונאתר את התאומות למיתוס של ויריג'ינה וולף, שרה אהרונסון וחנה סנש.

קחו את הפודקאסט  לדרך עם מיטב האפליקציות 

 חני נחמיאס היא אחת השחקניות הפוריות ביותר בתעשייה הישראלית, ואולי גם שוברת שיאי גיניס בפוטנציה. מדובר בשחקנית העונתית הרציפה ביותר, שכבר שלושה עשורים מופיעה בחנוכה ומנסה להיגמל משגרת ההצגות השוחקת, אבל לבמה יש רצון משל עצמה. הבמה רוצה את חני נחמיאס.. 

שיא גינס נוסף (שכדאי לברר בדיעווד) קשור לתפקיד של וונדי במחזמר פיטר פן. נחמיאס היא כנראה הוונדי היחידה בהיסטוריה שנעזרה במסוק (לא במהלך ההצגה עצמה אלא בדרך למחזמר 'סאלח שבתי בתל אביב מיד לאחר מכן). 

 בפרק הקרוב חני נחמיאס תיאלץ להתמודד עם מראיין שזוכר עליה פרטים שהיא בעצמה שכחה: מה איחלה לפסל של סדאם חוסיין במוזיאון השעווה? מתי וונדי ופיטר פן עברו לוונציה (ואיך קשורה מיקי קם?), ובעיקר- איזה שיר נוסטלגי עשוי להפוך ללהיט הבא שיקפיץ את מצעד הגאווה בתל אביב!

הסכתרבות, כשתראו את חני נחמיאס על משאית עם נוצות, תזכרו איפה  הכל התחיל. 

 אבישי מילשטיין משמש בתור  הדרמטורג של בית לסין כבר חצי יובל. במקביל ביים מחזות בגרמניה, חנך יוצרים צעירים ומבטיחים, לימד סדנאות כתיבה ושינה את פני התיאטרון הישראלי בדרכו המדודה, העקבית, או במילים אחרות- הייקית.

 הפרק יעסוק בדרך שעבר מילשטיין מהאופרה שכתב עם דורי פרנס דרך נקודות חשובות שעבר בחייו המקצועיים.

למאזינים הסבלניים צפויה שיחה קצרה על ספרות גרמנית, ניסיון לנתח את המחזאות הפוסט דרמטית, וגם כמה מילים על אלזה לסקר שילר, אישה של אסכולה אחת, בדיוק כמו מנהלת בית לסין- ציפי פינס.

 למאיזינים חובבי מחזות הזמר צפוי לכם סקופ על ביקור התזמורת בישראל.

 :למאזינים המגיבים בתוכחות, אשיב בהוכחות-   

הטענה של עמוס עוז כי הוא זה שהמציא את המילה 'מתקרנפים'. 

בפרק הקרוב נדבר על העבודות המשותפות עם עירד רובינשטיין ובעיקר עם גלעד קמחי (שכיום משמש בתור המנהל האמנותי של הקאמרי).  כיום תיאטרון הקאמרי מוביל בקידום אמנים צעירים, בעיקר מחזאים. 

בשיחה, קורן מספר איך בעצמו צמח תוך עשור מספסל בית הספר לכתיבה של עדנה מזי"א ואבישי מילשטיין לכסא מחזאי הבית של תיאטרון בית ליסין ולאחר מכן- הקאמרי. 

רמז, הסיבה לכך קשורה לסיפורים הביוגרפיים של קורן אותם הוא מפזר בנדיבות בין המחזות אותם הוא כותב.

לאחרונה עלה המחזה 'הנכד' על פי 'העצים מתים זקופים'  מאת  אלחנדרו קאסונה  (1959) שאותו ביים אצל סופי מוסקוביץ.  בראיון נשאל איך זה ליצור אינטרפטציה למשהו שאף אחד לא מכיר את המקור שלו? ומה הקשר בין המחזה 'הנכד-' העוסק בסיפור התחזות שנועד לשמח סבתא בימיה האחרונים, לבין 'רומיאו ואמא' העוסק באותה תמה. 

מה גרם לגור קורן, לכתוב מונולוג לעוזרת  הפיליפינת של הסבתא? , ולמעשה, כיצד ניסו לטשטש את הסממנים הספרדיים של המחזה ולהפוך אותו לכזה שיכל להתרחש גם בישראל?.

דווקא כשעולה מחזה העוסק באובדן זיכרון ושיכחה, קורן, מחזאי הבית של הקאמרי נאבק כדי לכתוב, וחולם תמיד על המחזה הבא (שאולי יעסוק בכלל בכדורסל?). 

הסכתרבות עם גור קורן, הפרק שיסתיים בכעס מבורך!

 אופיר טושה גפלה מציג את עצמו בתור 'סופר הריאליזם הפנימי'. ההגדרה המשונה הזו קשורה לאופן שבו הקוראים והמבקרים תופשים את הספרים שכתב המכילים דרגות שונות של פנטזיה אורבנית ואירועים בעלי נופך של אגדת מוות ואובדן.

בראיון הקרוב יספר אופיר טושה גפלה על הקשר המיוחד שהיה לו עם ענבל פרלמוטר, האהבה לתרבות הבריטית, הקולגה שמעון אדף שפתח לו את הדלת, והעבודה המאומצת הרחק מאור הזרקורים.

השחקן תום אבני הוא אחד השחקנים הנדירים בישראל. ילד פלא שהצליח לעבור את כל המשוכות בדרך לתפקידי עומק בתיאטרון.

אבני גדל מול המצלמות, אבל חי את מרבית חייו באילת עד שעבר לגור בתל אביב בגיל שש עשרה. 

בפרק הקרוב נגלה איך התפתחה הקריירה המיוחדת של אבני שהתרחב מעבר לקריירת המשחק והפך למתרגם של מחזות ולייזם בתחום ?התיאטרון 

לראיון הבא התכוננתי במשך כמה אלפי שעות בין השנים 1994-1998.

אורי פסטר, הבמאי והמחזאי היה לגיבור ילדות שלי, ובמשך השנים המשכתי לעקוב אחר פועלו (כך למשל, צפיתי בכל מחזות הזמר שהועלו במסגרת 'חג המחזמר' אותו הפיק , בגרסתו המקורית, במשך חמש שנים בחסות עיריית בת ים. 

בפרק הקרוב נצא למסע נוסטלגי בעקבות מחזות הזמר הגדולים של חנוכה והסיפורים הקטנים מאחורי המופעים הבלתי נשכחים:

למה חני נחמיאס הייתה צריכה להיעזר במסוק בהצגה פיטר פן? איזה מתמודד מקדם גרמניה 77 הזמין את אורי פסטר ללוס אנג'לס כדי לכתוב איתו מחזמר? איזה תפקיד שגילמה מיכל ינאי יועד בהמשך לשרה ג'סיקה פרקר? אילו תפקידים נצחיים נכתבו, במקור, עבור אדם וענת עצמון? למה אורי פסטר ניסה לשרוף את הבמה של פיטר פן?  למה המחזמר 'הקוסם' לא יעלה שוב?  למה  הקוסם ?התאהב במכשפה  בגרסאת באג אלפיים? וכיצד אורי פסטר גרם לי ללבוש בעיקר בגדים מחנויות יד שניה

לערוץ היוטיוב של אורי פסטר:

קחו את הפודקאסט  לדרך עם מיטב האפליקציות 

למה עיוורת מפחדת מג'וקים? ובעצם למה היא אוהבת ליצנים?.

בפרק הקרוב 'העשירייה' יוצאת למסע קסום, עם עיוורת נחייה שתכניס את האנשים הרואים לעולמם של העיוורים. לא מדובר במעין 'סליחה על השאלה', אלא במשתפת פעולה מרצון שבחרה כמה סיטואציות שרק עיוורים יכולים לחוות, ומרגלית הסכימה לחשוף ולספר. 

כך למשל נגלה מה היה המרכיב הסודי במרק האפונה, כיצד הצטרפה לריקוד 'יש לנו תיש' עם הבן שלה בגן, ולמעשה, כיצד הבינה שגידלה ילדים בריאים בגופם ונפשם, דווקא כשהבן שלה ביקש להסתובב יום שלם משקפיים כהים ומקל נחיה בבית הספר. 

 באופן אישי אני פריג'יד של תיאטרון. לא בא לי לכלוא את עצמי בסיטואציה שלא נעים לי בה ולהעמיד פנים של מתעניין, לחייך,  ולומר בסוף 'היה סבבה'. לצערי קיבלתי סטנדטרים במהלך השנים ואני כבר לא מוכן להסתכן בעוד ערב עם זוג אמריקאים בורגנים מהפרברים.

את התחשוה שלי ביטא באופן מדויק עידו ריקלין: "גבר, אישה, סלון, ספה, דיכאון". מיציתי.

  .  ריקלין הוא  מחזאי, מעבד, במאי, ליברטיסט, דרמטורג ומורה   

כיום הוא משמש בתור דרמטורג באופרה הישראלית. בפרק הקרוב נשאל מה עושים המגבלות של תאטרון לעומת אופרה? איך אפשר לבסס קריירה שלמה בלי לדעת לכתוב עלילה? מה לא מצא חן בעיני חנה מוניץ מנכ"לית האופרה, ולמה זה דווקא כן מצא חן בעיניו של ריקלין? 

הסכתרבות, (דמיינו את הפרק הזה בתור אוטובוס הקסמים, ועידו ריקלין הוא גברת פריזל)